‏השבוע עיריית רחובות העלתה לאוויר רשת אלחוטית Wi-Fi ‏, כדי שהתושבים יוכלו לגלוש בחינם, במספר אתרים בעיר ובהם גן המייסדים והספורטק העירוני. הפעלה באתרים נוספים ומרכזיים בעיר בחיבור אלחוטי לאינטרנט תתבצע במהלך השנה. ידיעות רחובות כתבתו של מתן וסרמן.

"אנו פועלים לשיפור השירות לתושבים ‏ברחבי העיר גם בהיבט של תקשורת מתקדמת במרחב הציבורי", אומר מנהל אגף ביטחון, בטיחות ותיקשוב בעירייה, אליצור זרחי. "הטכנולוגיות מחייבות לתת אפשרויות לקיצור תהליכים דרך רשת האינטרנט ומכשירי הסמארטפון. כעת אנחנו עובדים גם על בניית אפליקציה לעירייה, ובינתיים ניתן להיכנס לפייסבוק של עיריית רחובות ולקבל דרכו מידע שוטף, להעלות בו פוסטים ולקבל מענה. דרך הפייסבוק והאתר העירוני ניתן לפתוח

‏פניית מוקד, תוך קישור בין כל המערכות, באופן שהפנייה עולה במערכת המוקד ומועברת לטיפול".

‏ברחוב המוביל לבית ‏העלמין במרמורק נחנך לפני כשבועיים רחוב דרך שמשון צור ז"ל, לאחר שבני משפחתו של צור החליטו להנציח את יקירם. צור ז"ל הלך לעולמו בגיל 59 ‏, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. הוא נולד וגדל בשכונת כפר גבירול בעיר, והיה איש עסקים, יזם וקבלן. ידיעות רחובות כתבתו של מתן וסרמן.
‏"מאז מותו של אבי כל המשפחה פועלת למען הנצחת זכרו ודרכו", אמר בנו של צור, גיא. "במהלך השבעה גילינו לכמה אנשים הוא עזר בדרכו הצנועה והשקטה. הנתינה והעזרה לחלש היו נר לרגליו וכולי תקווה שכך יזכרו אותו עוד שנים רבות".
‏בני משפחתו של צור ביקשו להודות לראש העירייה רחמים מלול שקיבל את בקשתם להנציח את אב המשפחה ולחברי המועצה שתמכו במהלך.

תהלוכת ל"ג בעומר המסורתית נערכה ביום ‏חמישי בשבוע שעבר בשכונת רחובות ההולנדית בהשתתפות ראש העירייה רחמים מלול ומאות משפחות וילדים מהשכונה ומחוצה לה. את התהלוכה המפוארת יזמו והנהיגו צעירי חב"ד, ששמו להם למטרה לשמח את ילדי ישראל בחג המדורות. זמן רחובות כתבתו של רועי שפילמן.

‏אלא שבתוך האירוע החגיגי, מתחבא סיפור הרבה פחות יפה שחושף את המתחים הקיימים בין הפלגים הדתיים לחילוניים בשכונה. הרב משה טברדוביץ', שליח חב"ד בשכונה, מספר כי קיבל איומים עוד לפני שהחלה התהלוכה. "נאמר לי שכדאי שאבטל את קיום התהלוכה כי אם לא, ידאגו שאעזוב את השכונה", אמר לנו השבוע, "אם זה לא איום אז אני לא יודע מה כן. הגשתי תלונה במשטרה".

‏"מטרת התהלוכה היא לאחד בין ילדי ישראל ולעשות שמח לכולם", מוסיף ואומר הרב טברדוביץ', "חבל לי שתושבים בשכונה מנסים לצייר את החבר'ה של חב"ד כמיסיונרים וככאלה שמבצעים כפיה דתית. ערב ‏התהלוכה הופצו בשכונה פליירים רבים. המוטו של הפליירים היה 'חב"ד הם מיסיונר‏ים ומטרתם להחזיר את כולם בתשובה ולגרום להתחרדות של השכונה' בזמנו ביקשנו הקצאת קרקע לטובת בניית ‏בית כנסת בשכונה. הוועד התנגד ומאז כל דבר שחב"ד עושים מיד מתפרש ככפיה דתית. כמובן שבתוך האירוע שזרנו גם מסר יהודי כמו ציטוטים של פסוקים מהתורה כמו 'שמור על המזוזה והיא תשמור עליך' או 'שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד', אבל לא מדובר פה בשום כפיה דתית", דברי הרב טברדוביץ.

‏דקל וקנין, תושב השכונה, מציין כי ביום התהלוכה הסתובב אחד התושבים וניסה בצעקות לשכנע אנשים לא להשתתף בתהלוכה. פעילותו נפסקה, לדברי וקנין, כאשר הורחק מהמקום על ידי צוות המשטרה.

‏"בשכונה גרות משפחות מסורתיות רבות שהתנהלות מסוג זה גורמת להם להרגיש מאוימים. היום זה איומים, מחר זה יגמר באלימות. חייבים לעצור את זה. לדעתי, הוועד השכונתי בוחר בקו מיליטנטי כלפי הציבור הלאומי בשכונה בניסיון למנוע את זכויותיו הבסיסיות והדמוקרטיות, וחבל".

‏בשיחה עם א', חבר בוועד השכונה, הוא מודה כי אכן ביקש מהרב לא לקיים את התהלוכה, אך לא -ממניעים דתיים. "חשבתי שהעניין לא מתואם עם המשטרה ולכן התנגדתי. אני ביחסים טובים מאוד עם הרב ואין פה שום סכסוך דתי". בנוסף אישר א' כי הוא אכן מודע לעובדה שאחד התושבים הפריע לקיומה של התהלוכה ועל כן הורחק מהמקום.

‏מוועד השכונה נמסר בתגובה: "רחובות ההולנדית הינה שכונה בעלת צביון חילוני. בתקופה האחרונה ישנה פעילות של עמותת חב"ד בשכונה במטרה לתקוע בה יתד, ואף עלתה בקשה מצד העמותה להקצאת קרקע. פעילות זו הביאה לגל מחאה של תושבי השכונה. בשבוע האחרון פורסם בשכונה כי תתקיים תהלוכת חב"ד בה ייקחו חלק גם תושבים משכונות אחרות. הדבר נעשה ללא ידיעת הוועד. בשל רגישות הנושא, ביקש הוועד שלא לקיים את האירוע בשכונה, אך למרות שנענה בסירוב התקיים האירוע ללא הפרעה מצד הוועד".

‏לדברי מחזיק תיק השכונות בעירייה, הרצל טובלי, העניין הגיע לידיעתו והוא נמצא כעת בטיפול. ‏"בכוונתי לפנות לראש העירייה ולבקש ממנו לכנס את תושבי הוועד עם נציגי השכונה וחב"ד ולפתור את הבעיה אחת ולתמיד. לאחרונה כבר היו מקרי אלימות בשכונות ברחובות ואני לא רוצה שוויכוחים יהפכו לאירועים אלימים".

‏ממשטרת רחובות נמסר בתגובה כי אכן התקיימה תהלוכה שתואמה עם המשטרה מבעוד מועד, אולם לא הובא לידיעתה דיווח על אירוע חריג כלשהו.

פעם, לקנות דירה מול פארק היובל ברחובות היה מהלך נדל"ני נבון – היום זה אומר לגור מול זירת רצח – סיבוב ב"שכונה טובה" שעכשיו מתגעגעת לחיים המשעממים שלה, יום אחרי רציחתו של אורגיל מואטי ז"ל. ישראל היום כתבתו של עמית לוינטל.

יום שני אחר הצהריים. לו נקלע זר לפארק היובל ברחובות, כ- 40 שעות בלבד אחרי דקירתו למוות של אורגיל מואטי בן , ה- 17 היה סבור שעסקים כרגיל. כמעט 30 ילדים משחקים במתקן המפלצתי המפורסם, עולים ויורדים במגלשות המפותלות. תריסר הורים משקיפים מהספסלים שמקיפים את המתקן.

ובכל זאת, הפחד משפיע. "גינת המשחקים בפארק מלאה תמיד לפחות פי שלושה מהיום. רבים עדיין המומים מהרצח ועוד לא התאוששו," מסביר אבי אור, תושב השכונה. אבי מתגורר בבניין בסמטה הצרה שבה נדקר מואטי, ושדרכה ניסה לברוח לביתו הקרוב ברחוב אברהם פרשני. "אתמול, בדיוק בשעה הזו, ,17:00 אחד הילדים הלך לעשות פיפי בשיחים ופתאום צעק: 'יש פה סכין'. נמצאה שם סכין דקירה חדה, שנמסרה לידי המשטרה," הוא מגלה.

השכונה הרחובותית שסמוכה לפארק שרונה שלווה, נינוחה ופסטורלית. הבניינים בוהקים מלובן – הוותיקים שבהם קיימים רק 17 שנה, מולם בניינים בני עשור בלבד. זו שכונה טובה, משפחות צעירות עם ילדים, אבל גם ציבור יותר הטרוגני – עולים מרוסיה לצד צברים, אשכנזים חילונים לצד דתיים ממוצא תימני, רובם ככולם שייכים למעמד הביניים.  

בניגוד לצפיפות ולאובך האגזוזים של מרכז רחובות, כאן מדובר באזור מטופח ומרווח. אבל בלילות, בייחוד בימי שישי ובחגים, הירוק הופך לשחור. כמעט כל מי שגר באזור יכול לספר על נערים ששותים וודקה ומעשנים סיגריות או נרגילות. התושבים מזעיקים דרך קבע את המוקד העירוני. אלה משחקי חתול ועכבר – הנערים רצים ומתחבאים בשיחים עד שהסיור העירוני מסיים לעבור.

אבי אור, שגר מעל אותה סמטת הרצח, טוען שהידרדרות בני הנוער היא תוצר של הזנחת הרשויות והמדינה: "המדינה לא משקיעה מספיק בפעילויות חברתיות," הוא אומר. "כשאני הייתי ילד, הייתי רשום בחוגים שונים בעלות אפסית. היום הסכומים גבוהים והורה עם ארבעה ילדים לא יכול להרשות לעצמו לממן הכל. אנחנו צריכים לשלם 2,300 שקלים בחודש לגן, ולעוד ילד אני משלם עבור צהרון של שעתיים עוד 950 שקלים בחודש."

אבי טוען כי "יש אולי בקושי שני מתנ"סים ברחובות. בכל האזור הגדול הזה יש מגרש ספורט אחד, שמסתובבים בו 300 ילדים. חייבים יותר פעילויות לנוער, יותר מסגרות חברתיות. התוצאה היא שבני נוער מסתובבים חמושים והולכים כמו גנגסטרים, שותים, מעשנים ואף צורכים סמים. זה התחביב שלהם כיום. כשאין לי ביטחון, אני חושש לצאת בערב לקנות ארטיק לילד שלי." אנשי קבע והייטקיסטים

קילומטר בלבד מפריד בין הפארק ובין שכונת נג'רה, שבה נספתה לפני חודש וחצי משפחת שאער,   כשביתה נשרף. השבוע, אחרי הרצח, היו תושבים שדיברו על קללה אזורית. "זה קשה שרחובות נמצאת בכותרת בנסיבות האלה," אומרת רחל, שלימדה את הבן שלה ש"אם מישהו מאיים עליך, תיתן לו כל מה שיש לך, גם את הארנק ואת הסלולרי. רק שלא יפגעו בך."

פארק היובל מוקף בשני בתי ספר מצידיו הצפוני והדרומי. בסמטה הקטנטנה, ליד זירת הרצח, בולטת תחנת טיפת חלב שכונתית, שצמודה לגן הילדים "ניצנים." השבוע הגיעו הילדים הקטנים עם הוריהם לגן כדי לחגוג את ל"ג בעומר. לא מדברים יותר מדי על הרצח, ובכל זאת יש שקט מסוים שמשדר פחד. האלימות הקיצונית הזו הגיעה לכאן, לשכונה השקטה שלהם, והם לא יודעים איך להתמודד איתה.

אמי, פדיקוריסטית שמרפסת דירתה פונה למקום הרצח, זוכרת את מה שאירע בשתיים בלילה בין שבת לראשון. "שמעתי צרחות, וגם הכלבה שלי התעוררה. אמרתי לבעלי: 'קרה משהו בפארק. מישהו .'צורח אפילו לא הבנתי אם הזעקות הן של בחור או בחורה, ואז שמענו סירנות. כשקמנו בבוקר שמענו מה קרה."

כמו כל שאר תושבי האזור, גם אמי המומה. "זו שכונה טובה עם אווירה מעולה. יש כאן אוכלוסייה איכותית – אנשי קבע והייטקיסטים. אבל עכשיו, אחרי הרצח, אני רוצה לעבור דירה. המצב מלחיץ."

לדבריה, בני הנוער בשכונה הם פצצה מתקתקת. "בכל חופש, חג או שישי-שבת חבורות של נערים משתכרים ומעשנים בפארק," היא מספרת. "יש לי לקוחות שגרות ממש מול מתקן המגלשות, והן רואות מהחלון לפעמים יחסי מין שמקיימים שם. הפארקים פה הם מוקד לפורענות בלילות. אתה אף פעם לא יודע אם הרעש הוא צחוק, זעקות כאב או קריאה לעזרה. בחופשים קשה מאוד להירדם פה. יש בפארקים   פינות מסתור שונות בין העצים. לדעתי, צריך לסגור אותם בלילות או להציב שם שמירות. הפארק הפך בלילה למגרש של שדים."

"המורה חוזרת סחוטה": נועם 33 , נשוי ואב לילד קטן, כבר רכש דירה במזכרת בתיה. הוא מספר כי יעבור במהלך השנה הקרובה. יש לו תובנות על אלימות הנוער. "אני חושב שלתקשורת יש חלק בבעיה," הוא אומר, "ברגע שהופכים את משפחות הפשע לסלבס, וסידרה כמו 'הבורר' משדרת מסר מסוים מאוד, נוצר מצב שבו הנוער מחקה את הסגנון של העבריינים. אני רואה אותם הולכים בפוזה של 'מי יתעסק איתי'".

נועם מציע "ענישה חמורה ואכיפה רצינית בנושא האלכוהול." יש לו גם טענות להורים: "אמא שלי מורה בכיתות ו-'ה ,' אני רואה אותה חוזרת הביתה סחוטה. הילדים עושים מה שהם רוצים. אם המורה מעירה משהו, ההורים תמיד מגבים את הילדים שלהם. הם מזלזלים במורים ואומרים: 'מי אתם שתגידו לבן שלי מה לעשות ואיך להתנהג'".

אתי היא בעלת חנות נעליים ברחובות. בנה למד עם אורגיל מואטי ז"ל והיה חבר שלו. בשעה 1:20 בליל שבת, 40 דקות לפני הרצח, הוא נפרד מאורגיל ועלה לביתו, שמשקיף אל זירת הרצח מהקומה השישית. ההלם והכאב בעקבות הרצח העלו אצל אתי מקרה מן העבר, שכן גם בנה עבר חוויה טראומטית בפארק. "הוא ישב על הספסל מתחת לבית, תפסו אותו שני בחורים עם כובעים שהגיעו משכונות בעייתיות יותר בדרום, איימו עליו ושדדו ממנו את הסלולרי," היא מספרת.

צעיר בן עשרים, תושב העיר רמלה, נפצע הערב בינוני עד קשה מירי. מחקירה ראשונית עולה כי הפצוע, שפונה לבית החולים וולפסון חולון, ככל הנראה נורה ביפו. במשטרה פתחו בחקירת נסיבות הירי.

דב צור עלה על יצועו לאחר שלצורך הירדמות מהירה הוא דקלם לעצמו סעיפים נבחרים ששינן מהדוחות הכספיים של העיר ראשון לציון לרבעון הראשון של השנה (כי רואה חשבון נשאר רואה חשבון), שקע לשינה מתוקה. זמן ראשון כתבתו של רגב גולדמן.

‏בחלומו הוא ראה משפחה צעירה שכאילו נלקחה מפרסומת למכונית – אם, אב ושני ילדים – שהחנתה את רכבה בחניון העמוס אך המרווח. תחילה הם צפו בסרט במתחם "יס פלאנט" שהוקם לגדת האגם המלאכותי, לאחר מכן סעדו את ליבם באחת המסעדות החדשות שבמתחם ואז קינחו בדיווש בסירת פדלים באגם, פסעו מעדנות לאורכו של ה"דק" המוביל אל מרכזו של האגם, ושבו לביתם בפנים נוהרות ואף נופפו לשלום לרוכבי האופניים שדהרו להם בשבילים הייעודיים. למחרת האב הלך לתפקידו במרכז הקונגרסים המצוי באותו מתחם, ואילו האם פנתה לעבודתה בחברת ההיי-טק שקבעה אף היא את משכנה בסמוך. בערב הם אכלו מקרוני ושניצל… וכאן הקיץ צור מחלומו כשגופו מוצף אדרנלין.

‏מזה שני עשורים שאצטדיון הכדורגל העירוני, האגם המלאכותי ופארק הסופרלנד שבמערב העיר פשוט מתחבאים להם בחולות, כאילו מישהו דאג ותכנן להצפין אותם מעין כל. סביבם פרוסים אלפי דונמים של חולות, המהווים בית קינון, בעיקר בסופי שבוע, להמוני ג'יפאים המבקשים להשאיר את טביעת גלגלם על מיני החי והצומח שבמקום, וכן מגרש קברות מאולתר, כך אומרת השמועה, לכל מיני גופות שהפשע – המאורגן יותר ופחות – פשוט חייב להיפטר מהן במהירות.

‏בעתיד הנראה לעין, כך מבטיחים קברניטי העיר, השטח העצום והדי מבוזבז הזה צפוי לשנות את פניו בצורה רדיקלית ויהפוך למרכז פנאי, נופש ותעסוקה. בעוד כחודש ימים ייפתח במקום מתחם הקולנוע החדש, "יס פלאנט", אבל הוא יהיה רק הסנונית שתבשר את בוא העתיד. השבוע ערך ראש עיריית ראשל"צ, דב צור, סיור מיוחד יחד עם שר התיירות (ותושב העיר) סטס מיסז'ניקוב במתחם החולי, או אז התברר כי התוכניות הרבות אכן קורמות עוד וגידים. "הפעם", מבטיח צור, "הכל כבר מוכן".

‏אז מה באמת הולך לקרות בחצר האחורית של ראשון לציון? מלבד מתחם בתי הקולנוע החדיש, המסעדות שייפתחו בעקבותיו, מרכז הקונגרסים והאמפי הגדול באזור שעת‏יד לקום, מתכננת העירייה להפוך את האגם ‏הידוע שנמצא בסמוך לסופרלנד לפארק רחב ידיים שמשתרע על שטח של כמה עשרות דונמים שיקיפו את האגם.

‏"ישנם שני אגמים מרכזיים באזור", מסביר צור, "אחר מהם גלוי וידוע לכולם וזה ליד הסופרלנד ויש אחד נוסף, הנקיק. מעטים בלבד ידעו על מיקומו. האגמים נבנו לפני שנים רבות בצורה מלאכותית אבל צורתם נשמרה מאוד. ישנו עוד אגם, בסמוך לכביש 431 ‏שמנקז את המים שיורדים ממזרח ראשון לציון. בעבר הוא הגיע לנחל שורק ולנס ציונה, ובעקבות פיתוח המחלפים והכבישים במקום הוא נוקז לאגם ממש על הגבול של הכביש. גם אותו אנחנו רוצים לפתח ולהרחיב".

הבעיה נגישות: ‏"כל המתחם", פורש דב צור את משנתו, "ישנה את מהותו וצורתו. בנוסף למתחם הקולנוע החדש שכבר נבנה, מסביב לאגם אנחנו נסלול ונפתח טיילת מיוחדת מאוד. ניתן יהיה ללכת על דק מיוחד מעץ מתוך הטיילת פנימה על האגם. הנוף של החולות ישתנה מצד אחד לפארק גדול מאוד שיכלול בתוכו אטרקציות רבות, ומצד השני גם אזור העסקים יתפתח במקביל".

‏כיצד הוא יתפתח?

‏"יש לנו אישורים להקים באזור צפון האגם מרכז עסקים של ממש. משרדי היי-טק, חברות מובילות שיגיעו לכאן, מרכזים עסקיים, הכל יכול להיבנות שם, ולדעתי זה רק עניין של זמן. עשינו בדיקה מקיפה והגענו למסקנה שאנשי ההיי-טק מתחברים מאוד לנוף שיקום מולם. הפארק הירוק, האגמים היפים, ייצרו נוף שיהיה מבוקש מאוד. בנוסף ניתן יהיה לבנות מלון בדיוק במתחם הזה".

‏מה המרחק בין הרצון להקים מלון לבין היישום? ‏"לצערי עדיין רחוק, אבל זה קיים. אני מאמין שברגע שהמשרדים הגדולים יעברו לראשון לציון, ומרכז העסקים יתפתח במקום, אז גם המלון יוקם כי זאת תהיה הדרישה מהשטח".

‏איך למעשה החלה התוכנית להתגבש? "באופן עקרוני זה לא רעיון חדש אלא רעיון שמתגלגל כבר כמה שנים. כעת זה החל להתפתח ולצאת מהנייר אל הפועל כי רתמנו לנושא גם את משרד התיירות וקק"ל. אני חושב שלכל אחד מהנוגעים בדבר יש אינטרס לראות את האזור הזה מתפתח. אנחנו רוצים להפוך אותו למקום הרבה יותר נגיש לתושבים, הרבה יותר מושך. לדעתי ולדעת אנשים רבים בעירייה זה אפשרי וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות. צריך להבין שהייעוד של המקום הוא נופש ופנאי ולא מגורים".

‏אז איך עד היום אף תוכנית לא יצאה אל הפועל? "בחלק מהשלבים התוכניות היו תקועות, ומעבר לכך העירייה לבדה לא יכולה הייתה למנף את כל העסק הזה. ההירתמות של קק"ל ומשרד התיירות בפירוש עוזרים, ולא רק.

לדוגמה אני מאוד רציתי לפתח את האגם. זה משהו שראיתי תמיד כאופציה ריאלית. הבעיה הייתה שלא יכולנו לעשות דבר בנידון. רק לאחרונה משרד הבריאות אישר לנו להקים מרכז שייט באגם וזה בדיוק מה שנעשה. ניתן יהיה לעשות שייט, אפשר יהיה לנצל את האגם לפעילות נוספת ולדעתי זאת המהות".

‏דרכי הגישה למקום, נכון להיום, לא יעמדו במבחן המציאות בעוד כמה חודשים. הגשר מעל איילון מכיל נתיב אחר לכל צד, ומהצד הדרומי של המתחם אין כלל נגישות מכביש 431 ‏.

‏"קודם כל זה נכון, וגם לזה יהיה פתרון. הכניסה הראשית למקום תהיה מכביש 431 ‏, היכן שקיימת כיכר אבל כרגע אין גישה למקום. בקרוב יתחילו את עבודות הפיתוח וניתן יהיה להתחבר משם. כל מי שיגיע מהמחלף המרכזי הזה, בין אם תושבי חוץ או תושבים ממזרח העיר, יוכלו להיכנס משם. שאר התושבים או אנשים שירצו להגיע מאזור חולון ובת-ים יגיעו מהגשר שמעל איילון וגם הוא עת יד להתרחב".

‏הזכרת את תושבי מזרח ראשון. שוב עולה סוגיית ההשקעה במערב העיר.

‏"אין לזה כל קשר. למען האמת למזרח העיר מוקצים משאבים רבים יותר. לצערי במזרח העיר אין לנו את השטחים של מאות הדונמים שיש במערב ליד הסופרלנד. אנחנו נייצר טבע עירוני מיוחד שכל התושבים של ראשון יוכלו ליהנות. לדעתי זו מתנה משמיים. אין לנו מתחם כזה במזרח. אם היה, היינו בוודאי מפתחים אותו. כמו שאמרתי, זו מתנה משמיים וצריך לנצל אותה לטובת העיר. זה פוטנציאל רחב מאוד ולדעתי לא צריך לנסוע לכינרת. הכל יהיה בהישג יד בתוך העיר".

לאחרונה מקיימת העירייה מו"מ מתקדם עם גוף עסקי ידוע על העברת מרכזו לפארק העסקים שבסמוך לאגם. מחזיק תיק הפיתוח העסקי, אייל מושיוב, התייחס אף הוא לנושא: "אני חושב שאנחנו בדרך לצעד חסר תקדים. הסיור שערכנו השבוע המחיש לנו עד כמה הפוטנציאל גדול בעיקר משום שהשטח מיועד בייחוד לנושא הנופש והפנאי לציבור. בגלל שעד כה לא נכנסו לשם הדחפורים, הקרקע נשמרה ויחד עם זאת גם הטבע. יש באזור החולות מעל למאה סוגי ציפורים, וזה דבר מדהים. אני חושב שהציבור מאוד רוצה ליהנות מהאטרקציות האלה".

‏מעבר לאטרקציות שכבר הוזכרו, יש לציין כי במקום כבר קיים מסלול אופניים אתגרי בן עשרה קילומטרים. גם שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב התייחס לפיתוח האזור: "תיירות הפנים בישראל היא אחת המטרות המרכזיות של המשרד. האזור הזה הוא פנינת טבע בלב גוש דן והפיתוח שלו יכול להוות אלטרנטיבה איכותית וקרובה לבית לכל תושבי האזור. יש כאן הזדמנות פז לשילוב זרועות של הממשלה, הרשות המקומית ויזמות פרטית, לרווחתם של תושבי כל האזור".

‏ובחזרה לדב צור. ראש העירייה ממשיך להדגיש כי התוכניות הנוכחיות למתחם הן רק ההתחלה. "בעוד חודש וחצי-חודשיים, דברים יקבלו משמעות כשהאזור יתחיל לתסוס ולחיות".

‏ראשון הופכת להיות תל אביב? ‏"אני לא נכנס לאמירות האלה. ראשון צריכה להיות ראשון. אני לא רוצה להיות האחות הקטנה של תל אביב או מושגים אחרים. בתל אביב יש את הירקון, ונעשית שם עבודה טובה, אבל אנחנו מסתכלים על פיתוח ראשון לציון. ולדעתי כולם ייהנו מזה, לא רק תושבי העיר".

‏בעוד כשנה וחצי אתה מסיים קדנציה. זו גולת הכותרת של הכהונה? ‏"עשינו הרבה מאוד דברים והשקענו בכל חלקי העיר במהלך השנים האחרונות ובכל התחומים, אבל זו יכולה להיות כותרת טובה".

מערבה מכאן: ‏ובינתיים, עונת הרחצה כבר כאן, והדרך ממחלף משה דיין לכיוון מערב כמעט בלתי אפשרית. בשבת האחרונה, למשל, בשעה 10.30 ‏בבוקר, נדרשו כמעט 45 ‏דקות כדי להגיע מהמחלף ועד למגרשי החנייה בחוף הים.

מלבד טענותיהם של הנופשים בים, גם תושבי שכונת פואבלו אספניול, הנמצאת בקרבת החוף, מתלוננים כי מקומות החנייה הפרטיים שלהם נתפסים על ידי מבקרים שמגיעים לים. משה אלמליח, תושב השכונה, אמר השבוע: "לאחרונה זה הפך להיות נוהל קבוע. אנשים רואים שיש פקק תנועה ואין מקומות חנייה אז הם נכנסים לשכונה ומחנים את הרכבים בחניות הפרטיות שלנו. התקשרנו למוקד העירוני ואמרנו להם שזה בלתי אפשרי. אני צריך לחשוב פעמיים אם לצאת מהבית בשבת כי אחרת ייקחו לי את החנייה הפרטית שלי".

‏מהעירייה נמסר בתגובה: "חוף ימה של ראשון לציון הוא מהחופים היפים ומהמבוקשים ביותר בארץ ועל כן בכל סוף שבוע אנו מקבלים את פניהם של אלפי מבקרים מהעיר ומחוצה לה. פתיחת כביש 431 ‏הביאה לתוספת משמעותית של מבקרים המגיעים לחוף, מה שהביא לעומס גדול יותר משנים קודמות. מגרש החנייה של חוף הים מכיל כ- 2,700 ‏מקומות חנייה, שכולם מתמלאים בשבתות הקיציות.

‏"נציין כי הכניסה למגרשי החנייה הינה חופשית ואינה כרוכה בעיכוב כלשהו, אך הפקקים במגרש נובעים ממספר רכבים גדול ממה שיכול המגרש להכיל. לאור לחצי התנועה, בכל אחד מימי סוף השבוע (חמישי, שישי ושבת) מוצבים בחניון חמישה פקחי תנועה שעוסקים בהסדרת התנועה ובאכיפת חנייה שלא כחוק. מלבד זאת, אנו מקיימים באופן שוטף הפקת לקחים ועורכים שינויים לפי הצורך על מנת להקל, עד כמה שאפשר, על קהל המבקרים בחוף. בשבתות הקרובות נודיע לאמצעי התקשורת במקרה שמגרש החנייה מתמלא על מנת להביא עניין זה לידיעת המבקרים המתכננים להגיע.

‏"באשר לחניית רכבים בחניות פרטיות, מדובר באכיפה שנמצאת בתחום סמכותה של המשטרה בלבד".

שריקת הסיום שמה קץ לשבע השנים הרעות: מכבי שעריים בליגה א'. בקרוב הסרט. זמן רחובות כתבתה של אביטל ליברמן.

ניצחון מרשים 1-2 ‏על הפועל אזור – להזכירכם אלופת ליגה ב' דרום א', במשחק יחיד ומכריע על העלייה לליגה א', והנה תמו להן שבע השנים הרעות של מכבי שעריים בליגה ב'.

עונה שלמה התרכזה במשחק גורלי אחד, ביום חמישי שעבר, באצטדיון הכדורגל בראשון לציון. שעה לפני המשחק ומגרש החנייה והדרך אליו מלאים עד אפס מקום במכוניות. מחזה לא שגרתי אפילו עבור בעלת המגרש, ששיחקה העונה בליגת העל . בתוך האצטדיון יותר מ-4,500 ‏אוהדים, מרביתם אוהדי שעריים, מספר בלתי נתפס אפילו במונחי ליגת העל.

בתוך הקהל "פרצופים מוכרים – למשל אבי נמני, יעקב הלל ודור אמסלם. "של מי כל הקהל הזה?", התעניין אמסלם. "מכבי שעריים", השיב לו יעקב הלל, ונמני הוסיף: "קהל נפלא שלא מבייש אף קבוצה בליגת העל". אגב, אותו נמני, סוכן שחקנים כיום, הביע עניין בשחקנה של שעריים, פשאי שהאב.

‏אכן, הקהל הנהדר של מכבי שעריים, שכל כך התגעגעו אליו, חזר בהמוניו ומילא את האצטדיון, צובע את היציעים בכחול ולבן ומעודד בלי הפסקה. "איפה זה בכלל אזור?", שרו האוהדים.

‏הברכה של מלול: היריבה, הפועל אזור, רשמה עונה נפלאה. 23 ‏ניצחונות ב- 28 ‏משחקים, 88 ‏ שערי זכות ו- 20 ‏שערי חובה בלבד. 71 ‏נקודות ליגה לעומת 49 ‏נקודות לאור יהודה סגניתה.

‏המתח לפני שריקת הפתיחה היה בלתי נמנע. שחקני שעריים עלו לכר הדשא ונעמדו מחובקים במרכז המגרש בתקווה להפיג קצת את ההתרגשות. "אפשר היה לחתוך את המתח בחדר ההלבשה ועם העלייה לכר הדשא במסור. כולם רצו לעלות למגרש ולהתפוצץ", תיאר השבוע החלוץ ארז ירימי.

‏לא נלאה אתכם במחצית הראשונה והפושרת מצד שתי הקבוצות. הן שיחקו בהיסוס, חששו לספוג. התחושה הייתה שערב ארוך מצפה לנו, כולל הארכה ופנדלים. במחצית. במהלך התדרוך הטקטי של המאמן מנחם איריס, נכנס ראש העירייה רחמים מלול לחרר ההלבשה ואמר לשחקנים "חבר'ה, תעלו, תנצחו, תנו גולים, תשמחו את האוהדים ונעשה נשף גדול ושמח".

שחקני שעריים הפנימו את דברי מלול, ועשר דקות בתוך המחצית השנייה התפוצצו במגרש. ארז ירימי, שיודע להתעלות ברגעים גדולים, משחזר: "עלינו למחצית השנייה כאילו יצאנו מלוע של תותח. נתנו רבע שעה של הקרבה ולחימה, יש לנו שחקנים שנולדו לשחק במאני טיים".

‏שמונה דקות לפתיחת המחצית השנייה, פשאי שהאב מוסר כדור רוחב לארז ירימי שהשלים את המלאכה כמו שהוא רגיל, 0-1 ‏לשעריים. גם מלול קפץ מכיסאו ומחא כפיים כמו אחרון האוהדים. אייל גולן, שנמצא בסיבוב הופעות בארה"ב, התעדכן בסמסים בגול של ירימי.

‏שלוש דקות חלפו וירימי, הפעם בתפקיד המבשל, מעביר כדור נהדר לאמיר עזרא, וכבר 0-2 ‏. אזור בהלם. התקפות סרק מצדה מניבות שער אחד שתי דקות לסיום מרגלי אורן רותם, והמתח מתגבר. אזור פתאום לוחצת ושופט המשחק, זיו אדלר, רחובותי לשעבר ששיחק עד גיל 15 ‏בהפועל מרמורק, מראה על חמש דקות תוספת זמן, שנמשכו כמו נצח.

המאמן מנחם איריס, איש סגור ומופנם, התרוצץ מצד לצד על כר הדשא, מתחנן בלבו לשריקת הסיום, והנה היא מגיעה. זהו, נגמר. שעריים בליגה א'. איריס פורץ בבכי שמשחרר את המתחים שהצטברו במשך עונה שלמה. ניפגש בדרבי מול מרמורק בעונה הבאה.

‏הדמעות של מנחם: ‏מנחם איריס סיכם אחרי המשחק: "אלה היו שבע הדקות הארוכות בחיי, הן נמשכו לנצח. עברתי כמה משחקים ברמות מתח גבוהות, אבל זה היה השיא". על הדמעות לאחד שריקת הסיום אמר: "זאת הייתה התפרצות של רגשות. לא הייתה לי שליטה על זה. קיבלתי פלשבק על השנתיים שלי במועדון, התחלתי מאפס. באתי למקום שהשאיפה שלו הייתה לא לרדת ליגה והגענו למצב ששעריים ליגה אחת מתחת למכבי פתח תקווה".

‏איריס, שבאופן טבעי צפוי לעמוד על הקווים גם בעונה הבאה, אמר: "אני רוצה להמשיך ליהנות מהסיטואציה הזאת, עבדנו קשה בשביל זה. עשיתי פרויקט נהדר עם שעריים".

ארז ירימי , אל גנטי כמו תמיד, בחר לחבק בסיום דווקא את מאמן הפועל אזור, שי מאור. ירימי מסביר: "כשריקת הסיום רצתי ישר לשי. הוא בכה לי על הכתף כמו ילד, וניחמתי אותו. נכון שבמשחק היינו יריבים ואני מבין את עומק הכאב שלו, כי זה יכול היה להיות גם הפוך. ביקשתי ממנו סליחה. זה הכדורגל, יש רק מנצחת אחת ואני מחזיק אצבעות לאזור שיעלו ליגה בכל זאת".

‏אזור באמת עלתה ליגה ביום רביעי בערב אחרי ניצחון 0-1 ‏על נתיבות. ארז, זו עלייה חמישית שלך. ‏"בכל עליות הליגה התרגשתי, אבל אין ספק שזאת העלייה הכי מתוקה. הקהל, החיבור עם המועדון. שעריים זה המועדון שלי. אני עשרים שנה במקום, זאת סגירת מעגל בשבילי. ירדתי עם שעריים מליגה ארצית לליגה א' ועונה אחרי זה לא עלינו בגלל הפרש שערים. היה לי חוב גדול לאוהדים, וביום חמישי הקדוש ברוך הוא נתן לי את ההזדמנות להחזיר לאוהדים. בלי להעליב אף אחד, נתנו עונה מדהימה. המצטיינים ‏שלי מהעונה הם ברק ורד ומוסא בן חיים. ההפתעה הגדולה היא עידו יוסף. גם אמיר עזרא ורועי סבג נתנו עונה גדולה. רועי הוא הבלם הכי טוב ששיחקתי איתו".

‏זה הרגע הכי גדול בקריירה שלו? "זה היום הכי שמח בקריירה שלי יחד עם הניצחון המתוק על קריית שמונה. התפללתי ושאפתי לסיום כזה, וגם אני הופתעתי שזה הסתיים ככה".

למרות המשחק הטעון בין שתי הקבוצות, המשחק הסתיים בשקט מופתי, וליגה ב' הוכיחה לאבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, שניתן לנהוג במגרשים באופן אחר, לא אלים. הקהל התפזר ללא אירועים חריגים, לא נרשמה אף תקרית אלימה בין מחנות האוהדים, שחקני הקבוצות נפרדו בלחיצות ידיים וחיבוקים, והחבר'ה של שעריים איחלו בהצלחה להפועל אזור, שכאמור ניצלה את ההזדמנות השנייה ועלתה ביום רביעי בערב לליגה א'.

קולות השירה והשמחה בחדר ההלבשה נשמעו למרחוק, ובינתיים בעיר רחובות התאספו אוהדים מחוץ לבית הכנסת "תקוותנו" עם דגלים ושירים וריקודים. ברקע הצופרים של המכוניות לא הפסיקו לצפצף. בעשר וחצי בלילה הצטרפו השחקנים, בקבוקי השמפניה נפתחו והחגיגות נמשכו עד השעות הקטנות של הלילה.

ביום שישי הגיעו שחקני הקבוצה לחגוג בביתו של האוהד אביחי לוי. מרגלית צנעני, לירון רמתי ומורן קריטי שרו והוסיפו לאווירה, והשחקנים פצחו בריקודים. אחרי מסע שכנועים קצר מצד השחקנים, מרגלית צנעני נענתה ושרה את השיר "איפה זה בכלל אזור?". צנעני תושבת אזור אמרה: "אני שמחה שניצחתם, אבל מתבאסת שהקבוצה שלי הפסידה". סער בדישי, אחיו של הסטנדאפיסט שאולי, הקליט שיר לקבוצה.

‏בקבוצה יערכו בזמן הקרוב נשף עלייה כאחד האולמות בעיר. השמועות אומרות שאם אייל גולן יבחר להשקיע בשעריים, הוא יצרף לצוות המקצועי את כוכבי העבר חיים רביבו ואיל ברקוביץ', שיהיה אחראי על ‏מחלקת הנוער.

בקרוב הסרט: איתמר מורז, בעברו קפטן קבוצת הנוער של מכבי שעריים במשך ארבע שנים, תושב רחובות לשעבר וכיום תל אביבי, החליט כתחילת העונה לתעד בווידיאו את הקבוצה. מי האמין שייצא לו סרט עלייה.

"הכל התחיל בצחוק", הוא מעיד, כשחברו הטוב רועי סבג עזב בתחילת העונה את הפועל מרמורק מליגה א' ועבר לשחק בליגה ב' במכבי שעריים. "רועי התקשר אליי בתחילת העונה ואמר לי בציניות 'תגיד לי מברוק כי חתמתי במכבי שעריים'. שאלתי אותו אם הוא רציני והוא אמר לי שכן. צחקתי עליו קצת – 'אז זה תחילת הסוף שלך, אה'? והוא אמר לי שמכבי שעריים בונה קבוצה שתרוץ חזק בצמרת, ואם כבר לרדת לליגה ב', אז אין כמו שעריים.

‏"ראיתי שהוא לא הכי שלם עם המעבר לליגה ב' ואמרתי לו בצחוק 'אני אבוא לצלם אותך כדי שתרגיש שיש תקשורת, תדמיין שמסקרים אתכם בכלי התקשורת הגדולים'. רועי קצת התעצבן כהתחלה, כשהגעתי לאימון עם מצלמה וראיינתי את ארז ירימי, איציק אוהב ציון ומוריס שביט. ביקשתי גם ממנו שיבוא להתראיין והוא התבייש שיראו שהוא משחק בליגה ב'. כמשך חודש שלם הוא התבייש להתראיין, אני המשכתי להגיע ולצלם ומשבוע לשבוע התחיל להיות יותר עניין סביב הצילומים. בסוף גם רועי התחבר לסיפור ולסרט וזה תפס תאוצה. התמקדתי גם בעידו יוסף, שחזר לשחק שנים אחרי שפרש. התחלתי לעקוב אחריהם ומשבוע לשבוע נבנה לי קונספט בראש והחלטתי שאני הולך על זה ברצינות".

למה דווקא מכבי שעריים? "יש לי את הזיקה לקבוצה מאז ששיחקתי שם כילד וכנער. העונה מכבי שעריים בנתה משהו יפה ביחד עם שחקנים איכותיים כמו מוסא בן חיים, ברק ורד וארז ירימי וזה נראה כפוטנציאל מצוין לסרט. כמו שרועי סבג אמר לי, 'אין מקום יותר טוב ממנו לעשות את זה מאשר מכבי שעריים'. הפרגון והתמיכה מהקהל הם חזקים, הם נתנו לי את הכח להמשיך".

‏במשך שבעה חודשים מורז הגיע למשחקי הקבוצה, בבית ובחוץ, ותיעד אותה ואת האוהדים הצבעוניים. אתר האינטרנט של שעריים ודף הפייסבוק מלאים בתקצירים של המשחקים ובראיונות שהוא ערך. אין ספק כי גם לו יש תרומה גדולה בהחזרת האוהדים למגרשים. במשחק מול הפועל אזור חברו הקרוב של איתמר, הסטנדאפיסט נאור ציון, לקח מצלמה ותיעד את האווירה בקהל.

‏מתי הרגשת שהסרט שלך מעורר עניין? "אחרי הדרבי מול בני יצ'אלאל. עשיתי תקציר של המשחק והעליתי אותו ליוטיוב. ראיתי שהסרטון הקצר מעורר הרבה הדים ותגובות והבנתי שיש פה משהו מסקרן".

‏איזה עוד סיפור יש לך בסרט שהוא מעבר לעליית הקבוצה לליגה א'? "הסיפור העיקרי של הסרט, מעבר לעלייה של מכבי שעריים, היא חזרתו של עידו יוסף למשחק אחרי שבע שנים והמעבר של רועי סבג לליגה ב'. אחרי רועי אני עוקב כל הזמן, הוא חבר טוב שלי כמו אח ואכפת לי ממנו. עידו יוסף היה מעין גיבור ילדות עבורי, בעיני הוא תמיד היה דמות להערצה. הוא למד שכבה מעליי בבית הספר ובאותה תקופה הוא שיחק בנבחרת הצעירה של ישראל ביחד עם יניב קטן. במשחק הראשון של הנבחרת הוא כבש שני שערים מול נבחרת שבדיה. תמיד אמרו עליו שהוא יהיה שחקן גדול כמו אבי נמני או איל ברקוביץ', הייתה סביבו הילה. יש לו אישיות כובשת, עם נשמה גדולה מאוד והרבה רגישות. בתור חבר לבית הספר, אהבתי והערכתי אותו. גם כשהוא שיחק ברמות הגבוהות ביותר. הוא תמיד דיבר בגובה העיניים".

‏אז מתי רואים את הסרט? "עכשיו למעשה מתחילה העבודה הקשה שלי. אני רוצה לצלם גם מאחורי הקלעים של השחקנים ושל המועדון. דוקו טוב זה דוקו שיש לו בשר עם קטעי ארכיון ועבר של המועדון".

‏יש התעניינות בסרט? "בעיקר מצד האוהדים והשחקנים, לכן אני גם עורך להם את התקצירים. בהמשך אני מתכוון ליצור קשר עם ערוצי טלוויזיה ועם קרנות תמיכה של יצירה מקורית".

‏מה הרקע שלך בקולנוע וצילום? "הפקתי מספר דרמות ותוכניות דוקו ריאליטי. הייתי אחראי על ניהול ההפקה של סדרת הטלוויזיה 'החברים של נאור' – תוכניתו של נאור ציון שהוא גם חבר קרוב. כמנהל הפקה הדבר הראשון שתמיד משך לי את העין ועניין אותי הייתה המצלמה, עד שפעם אחת אחד הצלמים, בחור בשם רוברטו רביץ, נתן לי את ההזדמנות לצלם. אחרי שהוא צפה בחומרים שצילמתי הוא החמיא ואמר שיש לי עין טובה. רוברטו דחף אותי לזה ומאז אני מתמקד ומתמקצע בצילום".

‏יש מי שמממן את הסרט? "עדיין לא, הכל התחיל בצחוק ולאט לאט התחלתי להבין שיש שם משהו והתחלתי לעשות מרקטינג. בלי לחפש מימון לסרט הוצאתי קרוב ל- 10,000 שקל רק על הנסיעות והציוד. איציק אוהב ציון עזר לי כשהייתי צריך. יש לי מצלמה משלי, קניתי מיקרופון חדש כדי שישמעו יותר טוב ופנס וככה צילמתי. המימון לסרט נמצא בשלב הגישושים. אם התוכנית 'מחוברים' תפסה חזק וצולמה באיכות של מצלמה ביתית אז אין חוק לאיכות השידור, העיקר שיהיה סיפור טוב. נכנסתי לפרויקט מהלב ורציתי להבליט את האנשים שנמצאים בשוליים. כמו שעידו יוסף אומר 'שעריים זאת הקבוצה היחידה שהשחקנים בה מעריצים את הקהל'".

‏יש איזה רגע שמח או עצוב שחרוט לך מהצילומים? "אין רגעים עצובים מהעונה הזאת. הרגע המשמח הוא שריקת הסיום של המשחק מול הפועל אזור. כששעריים ניצחה במהלך העונה תמיד נזכרתי עם שריקת הסיום שאסור לי לקפוץ משמחה, כי אני חייב לתעד את זה. במשחק מול אזור עבדה בי צמרמורת והיו לי דמעות בעיניים, ואני לא טיפוס שמתרגש. כשראיתי את רועי סבג בוכה מהתרגשות בכיתי ביחד איתו".

‏איתות ממרמורק: ‏חנן עדני, היו"ר המיתולוגי של הפועל מרמורק, שהתעדכן בתוצאת המשחק, מפרגן ליריבה העירונית ומקווה שהדרכים בעונה הבאה יהיו פחות סוערים מבעבר: "כולי תקווה ששעריים תדע לשמור על פרופורציות כי זה רק כדורגל. שירגיעו את האספסוף הקטן. יש כמה קיצוניים שגורמים לנזק כי בסופו של דבר האוהדים הם חברים אחד של השני וקרובי משפחה. אני מקווה שאוהדי שתי הקבוצות לא יגררו אחרי הקומץ".

‏התגעגעת לדרבי? ‏"עברי לשאלה הבאה. זה לא מעניין אותי. אני לא בן 17 ‏שמנסה לבנות את עצמי על דרבי אחד או שניים. אם האוהדים חושבים שזה המאבק העיקרי שלי אז אני מאחל לעצמי לנצח 23 ‏משחקים במהלך העונה, ולא אכפת לי בין היתר להפסיד את שבי משחקי הדרבי מול מכבי שעריים 4-0, זה רק הטרדות".

‏דיברו איתך משעריים? ‏"מכבי שעריים לא מעניינת ולא מטרידה אותי, בסך הכל זה עוד משחק כדורגל. במגרש שלי לא ישרפו חולצה של מכבי שעריים, בניגוד לשעריים שם שרפו חולצה של הפועל מרמורק ואת זה צריך לגנות".

‏תלמידי בית ספר הרא"ם של החינוך העצמאי ברחובות הקדישו את התערוכה המסורתית בבית הספר, לזכרם של בני משפחת שעאר ז"ל, שניספו לפני כחודש וחצי בשריפה בשכונת אושיות בעיר. ידיעות רחובות כתבתו של מתן וסרמן.
בקומה א' הוצגו עבודות סיכום של תלמידי כיתות: ז' ו- ‏ח' בנושא: "חסד בגופו" ו"חסד בממונו", בתוספת מאמרים וכן עבודות והנהגות של חז"ל בנושאו; תלמידי כתה ו' המחישו את ארגוני השאלת ציוד רפואי: "עזר מציון" ו"נתיב החסד", ותלמידי כתות א'-ב' המחישו את הכנסת האורחים, ביקור חולים והכנסת כלה.
‏בקומה ב' של ביה"ס, נפרסו מוצגים המבטאים את ארגוני החסד ופעילותם בעיר רחובות, הארגונים "רחמי שמיים", "הוד ישראל", ו"בית התבשיל", המסייעים במצרכי מזון לנזקקים. היצירות שהוכנו ע"י תלמידי כתות ג'-ד' תלמידי כתות ה', הציגו דגמי פעילותם של מגישי העזרה ראשונה: הצלה, מד"א וזק"א.

תלמידים מקריית עקרון הלומדים בחטיבת "רבין" במזכרת בתיה התבשרו בו יוכלו להמשיך ללמוד שם ‏בשנה הבאה רק אם ישלמו תוספת של 1,000 ‏שקל. אם לתלמיד: "עצוב לנו שאנחנו משמשים ככספומט". ידיעות רחובות כתבתו של מתן וסרמן. 
מה שעומד בין תלמיד מקריית עקרון הרוצה ללמוד בבית ספר "יצחק רבין" במזכרת בתיה הוא תוספת תשלום של 1,000 ‏שקל. כך התבשרו לאחרונה הורים ל- 15 ‏תלמידי כיתות ט' מקריית עקרון הלומדים בבית הספר "רבין". אם לאחר התלמידים מספרת: "קיבלנו מכתב ממועצת קריית עקרון שנכתב בו כי אם ברצוננו שהילדים ימשיכו ללמוד בבית הספר עלינו לשלם 1,000 ‏שקל בנוסף למה ששילמנו באופן רגיל, ואז מקומם יובטח".
‏הדרישה עוררה בקרב התלמירים והוריהם תחושות קשות, וכעת הם מבקשים לשנות את רוע הגזרה. לטענת ההורים, מדובר בתלמידים טובים ונורמטיביים ובעלי ציונים מתאימים להמשיך בבית הספר הקיים, והסיבה לוויתור עליהם נובעת אך ורק משיקולים כספיים, ולא ענייניים. הם מספרים שכאשר פנו לאגף החינוך במזכרת בתיה לקבל תשובות, הם לא זכו למענה, ולטענתם כלל לא רצו לפגוש אותם.
‏כאשר פנו ההורים לבתי ספר ברחובות, גם שם נמסר להם שאין מקום לתלמידים, והם עדיין לא הצליחו למצוא לילדיהם פתרון לשנת הלימודים הבאה.
‏"מלכתחילה רשמנו את ילדינו במטרה שילמדו בבית הספר 'רבין' מכיתה ז' עד י"ב, ישלימו את לימודיהם שם ויקבלו את תעודת הבגרות", אומרת אם לאחר התלמידים. "ההרגשה שלנו מזעזעת, זה גרם עוגמת נפש לילדים והעציב אותם מאוד. חבל שבגלל מה שלדעתנו הוא עניין כספי הם לא ימשיכו ללמוד שם. בקריית עקרון אין תיכון, ולכן שלחנו אותם למקום אחר. עכשיו אנחנו ממש חסרי אונים".
‏אם לתלמיד נוסף אומרת: "אני חושבת שזה לא הוגן. הילדים שלנו נורא פגועים ועצוב לנו לדעת שאנחנו משמשים ככספומט שצריך לקנות את חינוך ילדינו. הבקשה הזאת מאוד לא נוחה לנו, ואנחנו מתלבטים מה לעשות. מצד אחד הילדים מאוד רוצים, ומצד שני זה המון כסף. אנחנו מקווים שאולי בכל זאת יימצא פתרון והם יוכלו להמשיך ללמוד ב'רבין' ללא תוספת התשלום".
‏ראש מועצת קריית עקרון, אריק חדד: ‏"בית הספר הזה הוא לא באזור הרישום שלנו, ומי שרוצה להמשיך לשנה נוספת במזכרת בתיה צריך לשלם תשלום נוסף, כפי שדורשת מועצת מזכרת בתיה. אזור הרישום שלנו מוגדר כרחובות ולא צריכה להיות לתלמידים שום בעיה ללמוד בכל תיכון ברחובות אשר בו יחפצו".
‏ממועצת מזכרת בתיה נמסר בתגובה: "לאורך כל השנים קלטה מזכרת בתיה בשמחה תלמידים מקריית עקרון למרות שהם אמורים ללמוד ברחובות. המשך שיבוץ הילדים מותנה על בסיס מקום פנוי, והדרישה לתשלום נוסף לא יצאה מטעמנו. אנחנו מאחלים לתלמידים הצלחה בשנת הלימודים".

‏כך לטענת המשתתפים בתהלוכת ל"ג בעומר של חב"ד, שהתקיימה ביום חמישי שעבר בשכונה. לדבריהם, במהלך התהלוכה נרשמו הפרעות של מספר תושבים אשר קראו לנוכחים לעזוב את המקום, בטענה כי מארגני האירוע הם גופים מיסיונריים שמטרתם להפוך את רחובות ההולנדית לשכונה חרדית. אחד התושבים איים על שליח חב"ד ברחובות ההולנדית, הרב טברדוביץ, שהגיש ביום א' תלונה במשטרה. גל גפן כתבתה של זהבה הבר.
תהלוכת ל"ג בעומר מסורתית של חב"ד שהתקיימה ברחובות ההולנדית בל"ג בעומר, הפכה לעימות, התפרעות וגילויי אלימות מילולית בין תושבים חילונים ודתיים. לדברי המשתתפים, תושבי השכונה התעמתו עם הצועדים, מאחת המרפסות נישאו שלטים "רחובות חילונית". ההתפרעות הופסקה כאשר המשטרה הרחיקה את המתפרעים.
‏ערב האירוע הוצפה השכונה בפליירים המסבירים את פעילותה המיסיונרית, כביכול, של עמותת חב"ד. כמו כן אחד מחברי ועד ההולנדית שוחח עם אחד ממארגני התהלוכה, הרב משה טברדוביץ, שליח חב"ד ברחובות ההולנדית ואיים עליו באופן מילולי. הרב טברדוביץ: "התהלוכה עברה בשלום תודות לשוטרים שדאגו לכך, אבל היו צעקות של תושבים שאנחנו תנועה מיסיונרית, ואחד מחברי הוועד איים עליי שאם לא אבטל את התהלוכה יעשו לי כל מיני דברים על מנת שאעזוב את השכונה. הבוקר, יום ראשון, הגשתי תלונה במשטרה על איום".
‏האם אתה חושש שהאלימות המילולית תהפוך לאלימות פיזית? ‏"אני מקווה מאוד שלא, אבל מכיוון שאני לא יודע מהי חומרת האיום, הגשתי תלונה במשטרה".
‏ארז קרלשטיין מחב"ד, אמר ל"גל גפן" כי יש בשכונה אווירה מתוחה, ולכן הסלוגן של חב"ד נועד להבהיר כי פעילות חב"ד היא לא נגד אלא בעד: "יצאנו להפגין לא נגד, אלא בעד אהבת ישראל".
‏דקל וקנין תושב השכונה: "בתקופה האחרונה ועד השכונה שם לו מטרה לקעקע את הציבור הלאומי בשכונה, בדברי שקר ושטנה. בשיחות שלי עם ציבור זה בשכונה, הם חשים מפוחדים ומאוימים, ולראייה האיום על רב השכונה. אני קורא למר הרצל טובלי מחזיק תיק השכונות להקמת ועדת חקירה בעניין, ולגיבוש מסקנות דחופות".
‏הרצל טובלי, חבר מועצת העיר: "פעם ראשונה שאני שומע על הסיפור הזה, ולכן אני סבור שעל העירייה לגלות יותר מעורבות במערכת היחסים הטעונה בשכונה, להגיע לשכונה, ללבן את הדברים ולהרגיע את הרוחות. על העירייה לתת בעיקר תחושה שהתושבים לא מוזנחים, לא מפקירים אותם ולא הולכים לעשות דברים בניגוד לרצונם. ‏אדבר עם ראש העירייה שיזמין את נציגי השכונה ואת אנשי חב"ד, יתאם עמדות ויפעל להרגעת הרוחות".
מוועד השכונה נמסר: "רחובות ההולנדית הינה שכונה בעלת צביון חילוני. בתקופה האחרונה ישנה בשכונה פעילות של חב"ד במטרה לקבוע יתד שכונה. בשבוע האחרון פורסם כי בלב השכונה תתקיים תהלוכת חב"ד, בה ייקחו חלק גם תושבים משכונות אחרות. הדבר נעשה ללא ידיעת הוועד. היות ופורסם כי האירוע נעשה בחסות ראש העיר, פנה הוועד לעירייה לבירור הנושא. אז התברר כי העירייה לא מכירה את הפרסום ובשלב זה דרשה להפסיק את הפרסומים עם שם ראש העיר. בשל רגישות הנושא, ביקש הוועד שלא לקיים האירוע בשכונה, אך למרות שנענה בסירוב התקיים האירוע ללא הפרעה מצד הוועד".